תארו לכם שאתם חוזרים הביתה, כמו בכל יום. בכניסה לחדר המדרגות אתם שולחים יד לתיבת הדואר ללא כל ציפייה כי מה שיוצא משם בדרך כלל הם חשבונות. אבל מסתבר ששלפתם מהתיבה מעטפה לא גדולה מנייר חום, שמודבקים עליה ציורים, והשם שלכם כתוב עליה בכתב יד.

מישהו הכין את זה במיוחד בשבילכם!

כמו פעם. בימים שלפני האימייל והפייסבוק. מתנה של ממש.

את המתנה הזו קיבלתי מהמאיירת קרן תגר, שהציעה לשלוח איורים בדואר למי שיבקש, לכבוד הפוסט ה-50 בבלוג שלה. אז ביקשתי!

ואני כל כך שמחה ומתרגשת מהמחווה הנדיבה הזאת.

זו נתינה של דבר מאד אינטימי – הדפסות קטנות של איורים שקרן ציירה ובחרה לשלוח לי – למרות שלא נפגשנו מעולם. והנה עוד רגע שבו מתבקש לברך על האינטרנט הזה, שמחבר בין עולמות ואנשים. ועל האופציה שלא להסתפק בתקשורת דרך מחשב ובלחיצה על כפתור ה"לייק" בפייסבוק. ולבחור לתת מתנה. ולעטוף אותה ולכתוב כתובת וללכת לדואר ולשלוח אותה אליי ולעוד 20 אנשים אחרים.

נכון שזה מדהים?

נדיבות, רוחב לב, נתינה –  הרי זה לגמרי לגמרי דאנא.

"הדאנא היא תנועה בנשמה, באטמוספרה ובקהילה שמרגישה בנוחות, במתיקות ובחוסר לחץ. מודגש שוב ושוב שדאנא היא עזר לראיית העולם במושגים של הוויה ולא של בעלות. ומכיוון שהתנועה הזאת היא הבסיס לתובנות הרוחניות, הדאנא היא עזר ישיר להתעוררות. היא מייצרת אושר ושחרור, בעוד שהנטייה התמידית לרצות יותר, לחוש חוסר נחת עם מה שיש לנו, מייצרת סבל. כפי שאמר פעם הדלאי לאמה: "הרבה יותר נעים לתת לאחרים מאשר לעצמך משום שיש הרבה יותר מהם".

אז תודה רבה, קרן, על כך שמלבד האיורים שיקשטו את הבית שלי ומשמחים אותי מאד, פעלת פעולה מיטיבה בעולם.

אני חושבת  על דרך להמשיך את התנועה הזאת, כשאמצא אותה במדויק אחלוק אותה כאן.