ספטמבר הגיע. אני אוהבת את החודש הזה, חיכיתי לו כל הקיץ, ולמרות שהוא בטח טומן בחובו כל מיני חמסינים איומים, אני אוהבת אותו כי הוא מביא את ראש השנה וגם את יום ההולדת שלי.
בספטמבר אני תמיד מתמלאת בתחושת חיים, משהו מתרגש ומוכן להתחלות חדשות ובלתי ידועות אבל ברור לי שהן כבר מתהוות.
הסתיו התחיל – זה כבר ברור ומורגש, לא רק בהקלה שבאמת באמת הגיעה אחרי החום הגדול, גם באיזו תחושת ניקיון שקצת קשה לי להסביר ולכן היא אולי תחכה לפוסט אחר.
מים הוא האלמנט החביב עליי מבין חמשת האלמנטים הסיניים.
הם נחשבים לאלמנט החזק ביותר אך כמו כל דבר ברפואה הסינית מה שהכי חזק עשוי להיות גם הכי חלש – ובעצם הוא גם כזה וגם כזה.
המים מבטאים את ההיבטים העמוקים ביותר של הקיום שלנו, וכשחושבים על כך שרוב הגוף עשוי ממים זה הגיוני לגמרי.
בהיבט הפיזי הם קשורים לכליות ולשלפוחית השתן, בהיבט הרגשי לכוח החיים, ולרצון העמוק ביותר, הרצון לחיות; לפחדים ולהתגברות עליהם.
למים אין צורה משל עצמם (הם פשוט בודהיסטים!), הם מקבלים את צורתו של הכלי בו הם נמצאים, ועם זאת יש להם כוח ועוצמה: מי נהר שנעים לעבר הים, לא יודעים כמה זמן זה ייקח, ובכמה מכשולים יתקלו בדרך. הנחישות והסבלנות מאפשרת להם להמשיך עד שיגיעו ליעדם. מים שנתקלים בסלע עוקפים אותו, ובכך גם משנים ומחליקים אותו, לאט לאט, בתהליך שאיננו ניתן למדידה אבל הוא מתרחש מרגע לרגע ויוצר הבדל משמעותי.
.
הכוח הזה עשוי להיות הרסני (צונאמי?). מים יכולים לקפוא מרוב פחד ולרתוח אם האש חזקה מדי והם לא מצליחים לאזן אותה.
אפשר להסתכל על מים כמטאפורה לרגשות, במיוחד, כאמור, פחד.
.
דרך המים אנחנו יכולים לראות את עצמנו ולשקף לאחרים את עצמם, אבל המים עלולים להפוך לעכורים אם אין בהם תנועה, ואז לא נראה את מה שקורה באמת.
.
יש עוד המון מה לומר על מים. אבל לא עכשיו.
.
.
בשירים של רימונד קארבר יש הרבה מים, נהרות, נחלים, דיג, גשם.
