פרויקט רשימות (דברים שאהבתי, 4)

כשהייתי ילדה אהבתי מאד את האוכל של סבתא רג' וגם היום אני מתגעגעת אליה ואל האוכל שלה שהיה די פשוט בדרך כלל (היו גם יוצאים מן הכלל כמובן) אבל מלא, מלא אהבה (מישהו אמר כרובית מטוגנת עם לימון שנסחט מעל?)

סבתא לימדה אותי איך לאסוף בכף את הסוף של המרק בצורה מנומסת. היא היתה מכינה שעועית ירוקה (פסוליה) במיוחד בשבילי ועד גיל די מאוחר כשהייתי באה לאכול אצלה באמצע השבוע היא היתה חותכת בשבילי את העוף.

.

ותורידי את המרפקים מהשולחן.

.
food

פרויקט רשימות (דברים שאהבתי, 3)

תמונה

.ספרים

הבית שגדלתי בו היה מלא בהם בכמות ובאופן שלא ראיתי בילדותי בשום בית אחר. לכולם היתה טלויזיה גדולה במרכז הסלון, אצלנו היה מכשיר קטן בצד, והמון מדפי ספרים כיסו את הקירות. בשעורים בכיתה הייתי מניחה ספר על הברכיים, מתחת לשולחן, ומדי פעם מרימה ראש אל המורה דבורה, אבל בסוף היא קלטה אותי ונאסר עלי לקרוא. ילדה משועממת זה בסדר, ילדה שקוראת מעצבנת את המורה.

כשהגעתי לסוף של 'מחניים' בכיתי. ולא הבנתי איך זה שילד מת פשוט בגלל שהוא הצטנן.

.

פרויקט רשימות (דברים שאהבתי, 3)

פרויקט רשימות (דברים שאהבתי, 1)

לפני חודשיים, בהודו, השתתפתי בסדנת כתיבה.

הדבר הראשון שעשינו היה אחד החביבים עלי: רשימות. בין כל מיני כותרות, שבסופו של דבר נתנו סיכום מעניין ומפתיע וכנראה מאד נוגע בלב החיים של כל אחת ואחד מהמשתתפים, היתה גם: "5 דברים שאהבתי בתור ילדה".

הראשון שכתבתי היה "להתעורר לבוקר מושלג". (ירושלמית, נו)

.
snow

הבטחתי ולכן אקיים: האיורים של קרן

הבטחתי לשרון שביקש את המתבקש והמובן מאליו, לראות את האיורים שקיבלתי מקרן תגר ועליהם כתבתי בפוסט הקודם.

אז הנה הם, כמעט כולם:

עכשיו תדעו למה שמחתי כל כך במעטפה החומה ההיא.

הבתים הקטנים הגיעו כל אחד לחוד, והם מזכירים לי חלקים של איזה משחק ילדות שהיה לי, של בתים קטנים מנייר שהיה צריך לקפל ולהדביק כך שיהיו תלת מימדיים.

נכון יפה??