הבית

מחוץ למחנה ווסטרבורק עומד בית. הבית הזה גדול וירוק.
בחלונות יש וילונות ואהיל דהוי תלוי לו בחדר האירוח. מובילות אל הבית כמה מדרגות עשויות לבנים אדומות ואפילו יש איזה עציץ בחוץ.

כאן גר מפקד המחנה הגרמני, אותו ג'נטלמן חובב מוסיקה שהזכירה אתי הילסום במכתבה, ושדמותו מופיעה, משום מה, לצד דמותה באחד משלטי המידע באתר. אחר כך גרה כאן אישה כלשהי. ועכשיו הבית מוקף בזכוכיות לשימור, שמשוות לעניין מראה של הצבה במוזיאון לאמנות מודרנית, או אקווריום מוזר במיוחד.

מאד מוזר לעמוד מול הבית הזה וללכת מסביבו, להצמד לזכוכית כדי לראות – את מה? מקרוב.
אני מסתכלת ומשהו בתוכי מנסה לייצר איזה הגיון או רגש מהדבר הזה, מתעקש כמעט לראות יותר ממה שרואים כאילו שכך אפשר להבין משהו –

משהו שקושר קשר בין הוילון הקרוע בחלון הקומה השנייה לבין העובדות המודפסות על דופן האוטובוס שלקח אותך מהמוזיאון לאתר המחנה: היו בהן הרבה מספרים: של רכבות, של בני אדם, של ילדים.

 

img_3222.jpgIMG_3221IMG_3223IMG_3225IMG_3227IMG_3239IMG_3240IMG_3218

מודעות פרסומת

6 מחשבות על “הבית

  1. טורד שלווה ומחריד לב. אולי מה שמפריע הוא האקווריום. ואולי פשוט המחשבה, שאנשים שעשו את מה שעשו גרו בסך הכול בבית פשוט ורגיל לגמרי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s