אתי

אני לא יכולה לומר כלום על התהליך שהתרחש במחנה האמנות בלי לדבר על אתי הילסום.

אבל איך אפשר לדבר עליה בלי להשתמש במילים שנשמעות מוגזמות, כלליות?

*

(אני פותחת את הספר. עוברת דף ועוד דף. אני רוצה לצטט את כולו. אני מוותרת.)

"היומן שלה הוא התנ"ך של תמי", הסבירה נ' חברתי החדשה לנ' חברתי הותיקה. זה נכון, הוא מונח כמעט תמיד לצד המיטה שלי.
אתי כותבת שהיא ראתה והרגישה את כל מה שאנושי, אני מאמינה לה לגמרי.
כל מה שלימד הבודהה נמצא בתוך מה שהיא כתבה.

בחוגים שבהם אני מסתובבת, אתי מוכרת, אהובה ומצוטטת. בשאר העולם לא יודעים עליה הרבה, גם בהולנד בכל פעם שהתחלתי להסביר מי היא אמרו: "אה, את מדברת על אנה פרנק!".

*

לפני הנסיעה לפריזלנד עליתי לרגל לבית של אתי.

יחד איתי עלו לרגל גם פרפר והחרק שנראה כמו יתוש ענק מהסוג שלא עוקץ, רק שוהה שעות באותו מקום.

נצמדתי לדלת והסתכלתי אל חדר המדרגות. בכניסה נחו במקום המיועד להן 3 מטריות: 2 שחורות ואחת צהובה. על המדרגות נחו כמה מעטפות דואר. זה אומר שמישהו הרים אותן מהרצפה והניח אותן שם עבור השכנ/ה האחר/ת.

תהיתי שוב, מה מכל מה שאני יכולה לגעת בו כרגע – הלבנים, המשקוף, הדלת, סף הדלת – היה שם לפני 76 שנים, כשאתי יצאה מהבית הזה בפעם האחרונה?

התפללתי שיגיע מישהו מדיירי הבית, אבל לא הגיע.


צילמתי. הלכתי. נסעתי צפונה, בתיק שלי נמצא היומן של אתי בשתי שפות: באנגלית ובעברית.

*

כמה הייתי רוצה להיות מסוגלת לקרוא אותו בשפת המקור!

 

 

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “אתי

  1. המחשבות האלה כולן היו לי במסעי ברוסיה,
    מה ממה שאני רואה היה כאן כשהאנשים שאני חושבת עליהם
    חיו והיו כאן. כל הזמן חשבתי את זה.
    וזהו, עכשיו אני הולכת לקנות אותו. אין מנוס.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s