כך שמעתי (אתמול)

ו' הגננת אמרה שהצבא שלנו הכי חזק בעולם. את האחיין שלי, א' הנפלא, זה מרגיע.

למה ילדים בני חמש צריכים לשמוע שיש בעולם צבא הכי חזק בעולם, שזה שלנו, שזה חשוב שיהיה לנו כזה, אני לא יודעת.

א' הסביר לי בארשת רצינית של בן חמש וחצי שיכול להגיע טיל מלמעלה ויכול גם להגיע טיל דרך הדלת (סליחה מערכת החינוך הישראלית, סליחה פיקוד העורף, כשאני קוראת את זה עכשיו זה נשמע לי כמו פסקה של ד"ר סוס, ואגב אני ממליצה מאד על הספר הזה שעוסק בדיוק בענייני מלחמות). יש דרכי התגוננות שונות בשני המקרים, אבל, הגננת ספרה גם שיש כיפה גדולה מברזל בשמיים ששומרת עלינו מטילים ושולחת אותם בחזרה כי היא הכי חזקה. ניצלתי את ההפוגה כדי לומר שבאמת לא יגיע טיל לגן והוא בכלל לא צריך לחשוב על זה. אבל נדמה לי שאני והגננת לא כוחות, מה עוד שיום העצמאות וימי הזכרון עוד לפנינו.

לפני שהלכתי יעץ לי המתוק הזה להתלבש היטב בלילה, כי יהיה ממש קר. הוא עצמו נכנס לפיג'מת הדינוזאורים שעוטפת אותו מכף-רגל עד צוואר והראה לי: אני מוגן!

 

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “כך שמעתי (אתמול)

  1. אני לא אוהב לתת עצות פסקניות כאלה – אבל אולי כדאי לעבור לגן מוגן יותר? (ואני לא מתכוון מבחינה בטחונית…)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s