גם היום הצטרפתי לש' שאין כמותה לאחה"צ של חוג באלט. ולכן שמתי לב להמון דברים, ויש גם כמה שלא קשורים.

איך שהפסקתי לחשוב על הצעה שהוצעה לי, ברגע שהסכמתי להכיר בזה שפשוט לא מתאים לי להיענות לה כעת.

נ' שאלה אותי מה קורה עם איזה עניין שדיברנו עליו, ואמרתי לה שאין התקדמות, אבל שהפסקתי להתייחס אליו כאל בעיה. (מה שאומר בעצם שיש התקדמות משמעותית).

הפונט שבו כתוב "חבלן משטרתי" על ניידת הוא עגול ורך ושונה מהפונט של "משטרה". (לא יודעת אם זה ככה תמיד, או רק בניידת החבלן שעמדה אתמול לידי ברמזור בדרך השלום בלילה).

על הענף בבריכה הקטנה שבפארק קריית ספר (שהוא בעצם לא פארק אלא גינה, בואו) עמד היום – שלדג. עם הטורקיז היפיפה הזה שלו.

וכל הברווזים שעמדו על הדשא נכנסו בשורה למים ושחו, חוץ מאחד ששוטט וילד בלונדיני קטן רץ אחריו בשמחה.

באוטובוס ש' החליטה שנשחק שוב במשחק שהמציאה בשבוע שעבר באותה סיטואציה בדיוק. הכללים הם שש' מכריזה בקול על כל דבר שהיא רואה דרך החלון בזמן הנסיעה, ואחרי כל מילה שהיא אומרת, עליי לומר "פּוּמָה". וזה צריך לקרות מהר, אחרת היא נוזפת בי – נו! עמדתי במשימה רוב הזמן.

למשל –

אופנוע – פּוּמָה

חנות – פּוּמָה

איש – פּוּמָה

תמרור – פּוּמָה

בלון – פּוּמָה

עץ – פּוּמָה

ילדה – פּוּמָה

משאית – פּוּמָה

בניין – פּוּמָה

כלב – פּוּמָה