זה היה צריך להגיע מתישהו: מתכון ראשון בבלוג

פעם, מזמן, כתבתי בעמוד ה"אודות" שיום אחד יהיו גם מתכונים בבלוג הזה.

לפעמים, אני מתחילה לחשוב שתוכנית X תצא לפועל "רק כש – ". כאן מגיעים כל מיני תנאים, שהם למעשה התחמקויות, פחדים או סתם תירוצים ל"למה לא".

במקרה הזה, למשל, היו "אחרי ש -" אלמד תזונה סינית או מקרוביוטית, או אחרי שאשלים את המעבר לטבעונות, שאני יודעת שהוא הדבר הנכון והראוי לעשות, אבל בתנאי חיי הנוכחיים הוא לא לגמרי אפשרי.

אבל למזלי, לפעמים כל התנאים והרק כש- הולכים לשחק עם חברים שלהם. ואז יש מקום לתנאים חדשים לעלות וליצור משהו חדש.

אז הערב תקף אותי חשק עז לפתיתים. כן כן, פיסות הפחמימה הפשוטה הזו, עם טעם הילדות הבלתי נשכח, שראויה לאחד המקומות הגבוהים ביותר ברשימת המאכלים המנחמים.

בדרכי בקו 5 אני מתחבטת אם לתת דרור לעניין הפתיתים, מה שאומר להכנס לסופר, שזה כבר דבר שאני לא אוהבת לעשות, וזה מוזר, כי כשהייתי ילדה מאד אהבתי ללכת לסופר עם אחי ואבא שלי. אבל אז לא הייתי ערה לעניינים כמו קפיטליזם חזירי, זכויות עובדים, יוקר המחיה וכיוצא באלה.

אבל רגליי נשאו אותי אל הסופר, וקניתי פתיתים ובצלים, כי ידוע שאף פתית אינו שלם בלי בצל.

אז ככה:

פתיתים בסויה ופטריות שחורות

מטגנים 2-3 בצלים חתוכים לפיסות קטנות, עם כורכום, פלפל שחור, קצת מלח ופפריקה חריפה (אבל תתפרעו פה איך שבא לכם).

בזמן שהבצל מיטגן היטב, משרים כמה פטריות שחורות במים רותחים. הפטריות האלה (בעולם אידיאלי אפסיק לקנות תוצרת סין, אבל נחכה גם עם זה), אם מסתכלים עליהן מקרוב, נראות כמו שריד של דינוזאור.

תמונה 1136

כשהן מתרככות חותכים אותן לפיסות קטנות ומוסיפים לסיר יחד עם חבילת פתיתים.

מטגנים עוד קצת תוך ערבוב, שופכים על הכל מים רותחים בגובה הפתיתים, ורוטב סויה, אל תשאלו כמה בדיוק, אני לא יודעת. (מנחשת שמשהו כמו 3-2 כפות) ומבשלים בערך 5 דקות, שאחריהן מכסים את הסיר ומשאירים לנוח.

מפזרים כוסברה, ולדעתי כדאי מאד גם בצל ירוק.

תמונה 1141

מודעות פרסומת

9 מחשבות על “זה היה צריך להגיע מתישהו: מתכון ראשון בבלוג

  1. המאכל האולטימטיבי לערב שכזה.
    רגע לפני שאני הולכת לישון
    את מעוררת בי כזה חשק לפתיתים?
    ככה עושים לחברה?
    טוב,
    מחר אפתפת ככה בדיוק!

  2. נהדר, איזה שדרוג לפיסת הפחמימות הזו. אנסה בפעם הבאה (אם כי הילדים בד"כ גומרים לי את כל הפתיתים ואצלם זה רק נטורל ובלי כלום. באסה).
    ולגבי מתכונים – תמיד היה פה מתכון, לא? לוקחים ים, אדמה, ומערבבים..

    • ככה? אפילו בלי קטשופ? האמת היא שפתיתים שרק סיימו להתבשל הם מעדן בכל מקרה, אבל אז עדיף באמת לגמור הכל מיד כי אחר כך הם נהיים מבאסים.

      ונכון, לוקחים ים ואדמה ומערבבים :). לפעמים נהיה בוץ, לפעמים צונאמי, לפעמים פתיתים.

  3. בטח שלא ידעת על קפיטליזם חזירי ועל סין. זה לא היה אז. טוב זה היה. אבל לא ככה. טוב זה אולי כן היה ככה, אבל אנחנו באמת לא ידענו. יודעת מה, צודקת

  4. פינגבק: גט אינטוּ דה כרוב « סלט מחשבות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s