ללא כותרת (לא דלתות ולא מסתובבות)

וככה זה קורה, הדברים נקבעים מעצמם: בחרת לעלות על אוטובוס במקום ללכת ברגל, לחכות לקו 26 במקום 25, וכל רגע כזה מביא רק את מה שברשותו, ומסתיר או מחזיק מרחוק את מה שאולי היה קורה אם.

והנה נמנע ממך רגע שאפילו מבלי שקרה בו המפגש, הביא אל בית החזה את המלאות, את הקול המתקומם, החיוך שמתחייך, את השאלה: מה בכלל ראיתי עכשיו? ואת כל קטעי השיחה המדומיינים שהתודעה מייצרת לאחור ומנסה לשכנע אותך שזה קרה, כאילו לא נוכחתן שתיכן הרגע בבירור שזה לא.

לרגע שנמשך שניה או שתיים את מביטה מרחוק, דרך חלון, במישהו שהיה פעם קרוב, ועכשיו בכלל לא ברור מי הוא, הוא נראה אותו דבר אבל הוא לא, או להפך – משהו שונה אבל איך תדעי מה, ואיך יכול להיות אחרת?

אינסוף תנאים והתרחשויות הביאו אתכם פעם זה אל זה ואינסוף אחרים הביאו אתכם היום לנוע בשני קוים מקבילים  באבן-גבירול.

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “ללא כותרת (לא דלתות ולא מסתובבות)

    • אל תגידי הופ לפני שקפצת, יקירתי.
      ולגבי הסמיילי – זה בסדר. אף אחד לא מתכוון אליו באמת. אבל שוכחים שזה מה שקורה כשעושים חיוך פה. זה מה שוקרה לי לפחות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s