עמדנו על צוק גבוה המשקיף לים.

פתאום, לאט, בדממה, התחילו המים להתרומם לגובה, מתקדמים ומגיעים עד אלינו.

מבלי לדבר או להביט זה בזה, צעדנו לאחור.

ברגע הזה הבנתי

איך זה שאנשים טובעים.

.

סביר מאד שזה שיר החלום הראשון שכתבתי.

אחריו הגיעו עוד, מאתגרים יותר, אהובים יותר, אבל עדיין אני אוהבת אותו, ומאד אוהבת שבחלומות יש רגע כזה, של הבנה או מחשבה או ידיעה שהיא מעבר למה שנראה על פניו.

מוציאה אותו הערב לאור לכבוד סדנת הכתיבה והחלומות שהצטרפתי אליה ולכבוד החלומות והשירים שעוד יבואו.

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s