סליחה

לסלוח.

אבל רק למי, או על מה שהלב באמת כבר מוכן. לא בכוח.

רק אם כשאני חושבת על סליחה כלפי אותו מישהו או מישהי או משהו, יש בי תחושת הקלה, או מרחב.

.

יש דברים שהייתי רוצה לסלוח עליהם וכנראה הלב עוד לא בשל.

יש כאלה ששכחתי בכלל שפעם כעסתי או נפגעתי מהם ועכשיו, כבר אין להם זוויות חדות ודוקרות.

.

ובכל זאת, לנסות

גם למי שבכלל לא ביקש ואולי לעולם לא יבקש סליחה.

מכיוון שהסליחה היא קודם כל תנועה פנימית.

.

ולכן צריך להתחיל מבקשת סליחה מעצמי, ולסלוח לי על כל הרגעים שבהם לא הקשבתי לעצמי, לא כיבדתי אותי, השתקתי, הזזתי, האשמתי, שפטתי, הענשתי, העלבתי, עיצבנתי.

.

שתהיה שנה של סליחה, וקבלה ואהבה.

.

.

3 מחשבות על “סליחה

  1. אוי תמילה
    פתאום הבנתי עוד קצת…
    הרי תמיד אני אומרת שאם מישהו מבקש ממני סליחה אז אין דבר כזה לא לסלוח, ואז מתחבר למה שאת אומרת כאן, שאם אני זו שמבקשת ממני לסלוח אז אני מחוייבת לסלוח גם לעצמי, אז כל מה שאני צריכה לעשות זה לבקש.
    לו יהי.
    תודה וחיבוק, כרגיל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s