השנה החלטתי להתנהג כאילו אני עוברת דירה למרות שאני נשארת לגור בדיוק באותו מקום.

זה אומר לעשות סדר בבית, אבל ממש מן היסוד, כמו כשאורזים ואין ברירה אלא לרוקן את הארונות והמדפים והערימות ולבחור מה נשאר וממשיך איתי הלאה ומה נזרק לפח או ניתן למישהו אחר שעשוי להפיק ממנו תועלת.

אז התחלתי בקטן, במרפסת של המטבח, וזה היה ממש קל.

היום החלטתי ללכת על יותר גדול ולסדר את הכוננית הענקית של הספרים. מסתבר שהמון אבק מצטבר מאחורי הספרים, לא ברור איך הוא מגיע לשם, ומסתבר גם שמרובם המכריע אני לא מוכנה להיפרד ממילא.

בכל מקרה, כל היום ניערתי וניגבתי וסידרתי ופגשתי בדרך כל כך הרבה תקופות חיים, כל החמש עשרה שנים האחרונות של החיים שלי נמצאות שם בעצם, + נספחים מהילדות. אם בספרים שקניתי, וקיבלתי, ושאלתי, ואם בפתקים או מכתבים שנשכחו בין הספרים ואם במחברות שבהן כתבתי לעצמי, וצילומים וספרי סקיצות ועוד ועוד…

יש גם משהו נעים ומסקרן בלפגוש את כל אלה ולהיזכר באנשים ובמקומות ובמה שהעסיק אותי בזמנים אחרים, איזו ערבוביה מוזרה שכולה חלקים ממני.

*

אוסף מקרי של משפטים מתוך ספרים, מגזינים פתקים וגם מחשבות שנתקלתי בהם היום:

• תרגיל שירה: פיתחו ספר שירים שאתם לא מכירים, בחרו שורה ראשונה מתוך שיר שבו, העתיקו אותה והמשיכו בשיר שלכם. תיהנו. תיהנו. תיהנו (שעורי בית מאורית גידלי)

• החוברת בכריכה הפרחונית שמסבירה בצרפתית איך להשתמש במכונת ה'זינגר' של סבתא שלי (עכשיו היא שלי)
• יש לי גם שיחון צרפתי, היתה תקופה שזה נראה לי כמו פריט הכרחי בכל בית.

• למה עדיין יש לי בבית ערימה של גליונות סטודיו? מישהו עוד עשוי לרצות אותם?
• "ואני אוהבת אפילו איך שהוא חותך עגבניה אבל אי אפשר להמשיך ככה" (נועה צדקה, מתוך הספר 'המעבר בתעלות הדמע תקין')
• "בהתחשב בנימוקים שהעלית בפנייתך, נהיה מוכנים להפחית קנסות והצמדה" (ביטוח לאומי חמל עלי)
• אמול הייתי בשיעור ריקוד, לראשונה בחיי!! (זה היה במאי 2006, וזאני לא אגזים אם אומר שזה שינה את החיים שלי)
• דאדא – תנועה או אנטי תנועה? (מאמר ששימש אותי כשלימדתי אמנות).
• אלבונדיגס קון מירנדג'נס (חצילים עם כדורי בשר קטנים) – ספר הבישול הספרדי, מאת סוזי דוד.
• "I live in 3 other houses besides yours"
• "I have 3 other names, too"- מתוך ספרון בריטי שמסביר את הבעות הפנים והמחשבות של חתולים
• אין שום סיכוי שאני אבשל אי פעם מתכון מספר הפסטה. אבל אני שומרת אותו בכל זאת.
• וידוי: לא הצלחתי מעולם לקרוא את 'דיוקן האמן כאיש צעיר'. אולי הגיע הזמן להפסיק להעמיד פנים שתכף זה יקרה.
• יש עוד מישהו בעולם שעשוי להזדקק לקופסה מלאה מסגרות לשקופיות 35 מ"מ? (אם כן, זה הזמן להגיד)
• אליס בארץ הפלאות באנגלית עם האיורים המקוריים של טניאל, שקניתי בדלהי כי הרגשתי שזו מחווה לאימפריה הבריטית.

• time is money (גלויה שיצרה האמנית קרין מנדלוביץ)

• "והוא אמר דברים כמו – תודה, השיחה הזאת היתה חשובה לי, או – את כאן איתי כל הזמן". (מה, זה היה לפני כל כך הרבה זמן? כלומר, כל כך מעט?!)
• קלטות וידאו שכנראה עברו מבלי לדעת את הפעם האחרונה שעין אנושית תצפה בהן.
• "who is who"- חוברת שבה כל המורות והמורים באקדמיה לאמנות ריטפלד, אמסטרדם, בשנה"ל 1998-9, מציגים את עצמם בחביבות וקלילות, למען הסטודנטים החדשים. אחד הדברים שהיכו אותי בשוק כשהגעתי מהצינה הבצלאלית.
• "מארפה היה נרעש מאד כשנהרג בנו, ואחד מתלמידיו אמר: "תמיד אמרת לנו שהכל אשליה, ומות בנך, האם אינו אשליה?" ומארפה השיב: "נכון, אבל מות בני הוא אשליית-על". (סיפור טיבטי). זה הטקסט על הכריכה האחורית של "מחשבות על הצילום" מאת רולאן בארת. הספר שלפחות בשנות התשעים היה התנ"ך של הצלמים. אז לא הבנתי את הסיפור הזה, אבל כמה שנות תרגול ויפאסנה הבהירו לי אותו. וגם כמה אשליות-על שנתקלתי בהן בחיים ולא הותירו מקום לספק.

*

עכשיו אני בשלב הזה, שבו כל מה שהיה ברור איפה המקום שלו, נמצא במקום שלו.

וכל מה שלא ברור מה לעשות איתו, מונח בחדר ומאיים למנוע ממני, בבוא הזמן, ללכת לישון. אלא אם כן אשנס את מותניי ולא אשאיר שום דבר למחר. שזה יכול להיות נהדר.

• היכן היציאה? וואר איס דה אאוטכנג? (שיחון עברי הולנדי)