ז', זמן (16)

"דומה שהמרחב יותר מאולף מהזמן, או פחות מסוכן ממנו: בכל מקום אפשר לראות אנשים שיש להם שעונים, ורק לעיתים רחוקות מאד אנשים שיש להם מצפן.

יש לנו תמיד צורך לדעת מה השעה … אבל אנחנו לא שואלים את עצמנו איפה אנחנו".*

*

זמן הוא ביטוי פילוסופי-לשוני-מדעי, המתאר מידת המשך או הפער בין שני מצבים או אירועים**

*

*

הייתָ לְידי פתאום;

השעון על היד שלךָ הראה שלוש ורבע,

ולא ידעתי אם זה אמצע הלילה או אמצע היום.

לא היה את מי לשאול, לא אותך

שהודף מעליך את הזמן והמקום

.

זה היה מרגיע לחשוב שבחוץ יש כבר יום

ואתה עדיין איתי.

רק  כשנגעתי  בָּלֶחִי הפצועה שלך,

הבנתי שֶלָיְלה

ואני לְבַד.

.

חיבקתי אותך חיבוק ארוך, שבו

כל שנייה שחולפת חוזרת על אותה המילה

ובו בזמן מוחקת את זו שנאמרה לפניה

וכל זרוע מתעקשת להחזיק בְּךָ קרוב

ובו בזמן דוחפת אותך הרחק ממני.

*

* ז'ורז' פרק, מתוך "חלל וכו': מבחר מרחבים". מצרפתית: דן דאור ואוולין עמר

** ויקיפדיה

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “ז', זמן (16)

  1. הגעתי בדיוק ל"לזמן" תוהה איך הגיעת כבר לאות ז'. כל כך מהר הוא עובר, הזמן.
    לי דווקא קשה יותר להתמצא במקום מאשר בזמן ויש לי מצפן ( וגם מפות). רק שהמקום לא כל כך חולף ומאפשר להכיר אותו עם הזמן, והזמן פשוט טס.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s