צ', צלקת (5)

הרגע הזה מתקרב בקצב הפרטי שלו, עליו אין לי שליטה

והוא יגיע במפתיע, ובדיוק בגלל שכבר לא אחכה לו.

אני אעביר בלי לשים לב את היד או את הלב על המקום הזה שקולו הולך ומתרחק

ורק אחרי כמה שניות אבין מה בעצם קרה: נגעתי וזה כבר לא כאב.

*

*

לא הייתם רוצים שמישהו יגיד לכם:

I'd kill a dragon for you?

*

לקריאת כל הרשומות בפרוייקט היומי מ-ת' ועד א'

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “צ', צלקת (5)

  1. הרגע הזה
    שמייחלים לו
    ופוחדים ממנו
    ורוצים אותו
    ושונאים אותו
    ומתאמצים אליו
    ובורחים ממנו.

    הרגע הזה שבו זה נהיה צלקת.
    יש לי חיבה לצלקות,
    הן כלי של זיכרון,
    כמו שיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s