אני יושבת על דשא. פתאום הוא מופיע, עם  הכלב השחור שלו, שקופץ עליי בשמחה, משחק איתי.

הוא אומר: לא עניתי לך על המכתב, גם קיבלתי אותו רק לפני שבועיים.

וזה ברור לגמרי שהוא משקר אבל אני אומרת לא חשוב, עזוב, והוא ממשיך: אני פשוט בכלל לא חשבתי על אהבה, ואני עונה: בסדר, I'm ok now .

לא נכון,  הוא אומר, ואני חוזרת: Yes. I'm ok now, I'm fine

והוא אומר: No, You're not

ואני: Yes I am, It's just that everything is falling apart

הוא לא עונה, כאילו כל מה שרצה זה לשמוע אותי מודה, בקול.

לפני שהוא הולך אני קמה ומנשקת אותו על הלחי.

לרגע הוא נבהל, אבל מבין שאני לא מבקשת ממנו דבר.