הכתם העיוור הינו נקודה שחורה בראייה המתורגם לאזור, שבו אין התמרה של תמונת האור ל"שפה עצבית", ועל-כן אין היא נקלטת במוח.
תופעה זו נוצרת בעקבות אי קיום רגישות לאור בנקודת החיבור בין רשתית העין לראש עצב הראייה. ה"כתם העיוור" ממוקם במקום שבו קיים ריבוי תאי עצב (נוירונים) באזור יציאת אלומת תאי העצב (אקסונים). תפקידו של עצב הראייה הינו להעביר את המידע הנקלט הישר אל המוח. מאחר שבאזור זה לא קיימים קולטנים (פוטורצפוטורים) אשר יקבלו את קרני האור החודרים מבעד לעדשה ומתמקדים באזור הזה, אין המוח מקבל את המידע הרצוי לפיענוח.
הדרך של המוח להתגבר על התופעה היא באמצעות עקרון "השלמת הפרטים החסרים" השכיח באשליות אופטיות ובאחיזות עיניים.
הטקסט כולו לקוח מתוך ויקיפדיה.
ביום אחר יבוא טקסט שלי על העניין הזה.
כמה עצב שיש בראיה
וכמה עיוורון יש בראיה
וכמה לב יש לך אומץ לשים על השולחן
כמה
כמה
כמה
אני מחכה ליום האחר…
(עצב הראיה Nervus Opticus)
נראה לי שלפעמים הלב הוא בדיוק המקום שבו יושב הכתם העיוור
ולפעמים בדיוק להפך
תודה, אשת הירח 🙂
אני מעדיפה להאמין
שהלב הוא הוא, האיבר שרואה
את המקום העיוור שהעיניים אינן יכולות.
התגובות כאן מעליי השלימו את הטקסט מוויקיפדיה ואת האיור בצורה מעולה, תודה לך/לכן…