לפעמים חלומות הם לא פרשנות, או כמיהה, או תיווך, או אוסף סמלים. לפעמים הם פשוט הדבר עצמו.
*
אני בתוך מיטה. הוא, שֶחָזָר- מאיפה שהיה או לא היה, יושב ומדבר, מדבר על חַלקִים,
ואני אומרת: לא רוצה חלקים, אני רוצה את הדבר השלם.
ברגע הזה ברור ההבדל בין אחד לבין שבריו, חד ובהיר כמו אהבה או כמו פחד
וברורה יותר מכל העייפות שעוטפת אותי בכובד שיש בו מן הרוך
ובלי להתנצל לפניו כפי שאולי הנימוס מחייב
אני נשמטת אל המתיקות ההכרחית שרק החזרה אל עצמי יכולה להעניק
והוא מיטיב את השמיכה על חזי, ונעלם.
(נובמבר 2009)
אח חפחפ יקר
אני כבר אמרתי לך שאת משהו משהו
איזה יופי
הדבר עצמו.
מתוק,
הדבר עצמו,
את בעצמך.
שורה חזקה שקשה לתאר כמה היא יכולה להיות מדויקת.
על המתיקות ההכרחית שנוכחותכם יכולה להעניק
כמה ששימחת לי את היום
ומסתורי רק במידה הנכונה.
נחמד שמה שהרגשתי כ-כל כך ברור וחשוף, הנו בכל זאת מסתורי-משהו…