סערה זמנית

http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3079723,00.html

 

התעלמות מזכויות עובדים היא סוג של אלימות, גם אם פסיבית כביכול.

חברות כוח אדם נוהגות לעשות את זה, המדינה נוהגת לעשות את זה.

לכן, הסיפור הזה באמת לא מפתיע.

 

 

לשם ההבהרה, עליי לציין כי בניגוד לטענת חברת פיירול, לא טענתי מעולם כי צ'קים שלה חזרו; אף פעם לא קיבלתי מהם צ'ק – המשכורות הועברו תמיד ישירות לחשבוני. מה שטענתי היה כי התשלומים המאוחרים של משכורות לעובדים – ולא, לא רק אני קיבלתי אותן באיחור – גרמו נזקים כספיים בשל תשלומי עמלות, חריגות ממסגרת אשראי, שגרמו להחזרת צ'קים, חסימות והגבלת כרטיסי אשראי, וכמובן בזבוז זמן בטלפונים וסידורים – נזקים עליהם, כזכור, איש לא חשב לפצות אותנו (או סתם להגיד סליחה).

מסתבר שיותר פשוט להגיש תביעת דיבה.

יהיה מעניין. מבטיחה לעדכן.

 

 

 

מודעות פרסומת

13 מחשבות על “סערה זמנית

  1. תביעות דיבה מוגשות תמיד מצד חזקים כלפיי חלשים בניסיון להטיל אימה ולסתום פיות, אבל בתי המשפט בישראל מעדיפים לעמוד לצד החלשים, ולא צריך לפחד.

    ההנחה של התובעים היא שעצם ההוצאה הכספית שכרוכה בתביעה תרתיע אדם מעוט אמצעים, ושגם אם תסכימי לפשרה הם ירויחו.

    אבל אם הצד החלש לא נבהל ועומד על זכויותיו, זה יכול לעלות לתובע בהרבה מאד כסף וגם בפגיעה במוניטין.

    והשופטים מאד לא אוהבים כאלה שגם פוגעים בחלש מהם וגם מתנכלים לו.

  2. אביב, יובל ואנונימי/ת,
    תודה על התמיכה והחיזוק.
    ענת, טוב לקרוא את דברייך
    אני משערת שזה ייקח זמן, ואולי הרבה זמן
    אבל יש לי תחושה שבסופו של דבר משהו טוב יצמח מכל זה.

  3. לא היה לי מושג! זה רק מדגיש שעבר יותר מידי זמן מאז הפעם האחרונה שדיברנו (:
    הנרטיב של הסיפור שלך חוזר על עצמו יותר מידי פעמים- אדם שסך הכל מחפש לממש את הזכויות המגיעות לו מול חברות ענק עם עורך דין בריטיינר שמעדיפות להלך איימים על פני לעשות את הדבר הנכון בכבוד המתבקש.
    החדשות הטובות הן שבית המשפט מכיר היטב את הנרטיב ולוקח אותו בחשבון- ראי מקרים של תביעות סרק של חברות בדבר הפרת הסכמי עבודה מול אנשים ש"פשעם" הוא להתפרנס מהמקצוע שלהם בחברה אחרת.
    אני מאוד מקווה שהמערכת המשפטית תעשה איתך צדק הן ברמת הסכומים שמגיעים לך והן ברמת האיום של חברת כוח האדם.
    שתהיה שבת טובה עליך!

  4. תמי,
    האזרחית הקטנה היא גם היא האזרחית עם הכוח.
    אל תוותרי להם, הם מנסים למוטט אותך באיומים עם סכומים שאי אפשר לעמוד בהם. זה כמו שישימו אותך בחדר חשוך עם קולות מוקלטים של דובים רעבים. הם לא באמת שם…
    הסערה אכן זמנית היא והרוחות שמנשבות רק יניפו אותך למעלה.

  5. זה אחלה דימוי 🙂
    ולא, אני לא מוותרת.
    קראתי ראיון עם ויזלטיר שאומר "קיום הוא התנגדות". והוא צודק.
    התנגדות לרוע, לכוחניות ולשרירותיות היא מה שהופך את הקיום שלנו לראוי,
    וכמו שנדמה לי שדיברנו, בהתנגדות כפעולה, כשהיא מנומקת, כשהיא מוסרית, יש גם הרבה מאד חיים.
    תודה.

  6. תמי יקירתי, אני פשוט בהלם לקרוא את זה.
    אני (ולא רק אני) מאחוריך, תומכת ומאמינה בצידקתך (לא שיש ספק). אם יש משהו שאפשר לעשות – אל תהססי לפנות אלי.

    הסיפור הזה הוא רק עוד דוגמא לכמה קל למערכות גדולות וחסרות אנושיות לדרוס אנשים פרטיים, ואחר כך לעשות רוורס ולדרוס שוב, אם הנפגע מעז להתלונן. הצדק איתך ואין ספק שהקישקוש הזה לא יצליח להם.

    אוהבת ודואגת,
    אני

  7. את צודקת במאה אחוז, ואין להם סיכוי נגדך. רק מהעובדה שעורכי הדין שלהם לא יודעים לקרוא (עניין הצ'קים שחזרו) מבהיר לדעתי איזו חבורה עומדת מולך. הצדק איתך, וטוב שאת מדווחת לעולם על הדברים האלה.

    תמשיכי לעדכן!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s