דממה

הדממה הפנימית מרעישה יותר מכל אוטובוס בכביש,
מכל כדור נבעט או צעקה בחצר הנשקפת מהחלון.
זמזום עקשני מתמשך, הנדמה להיות המצאתה של האוזן.
 
 
בחוץ, העצים הבתים והאספלט
(הדברים פחות ופחות מוּבָנים)
הולכים ומתרחקים כְעגַלה שנשמטה מיד האוחז בה.
 
המבט במראה אינו מגלה דבר.
 
מתוך מחברת החשבון
עולים ומרחפים
ריבועים לבנים,
הקוים הישרים שהפרידו ביניהם
נעלמו.

מחשבה אחת על “דממה

  1. ההתרגשות, נוראית כזו. מרגיש לי- חשוף. פתוח,פצוע, עצב רע. מדהים עד כמה את מצליחה להוציא ולתאר רגש מופשט שמוטבע עמוק בפנים,
    הזרימה הזו, העצב העדין שעוטף את השורות,
    שלך.
    נפלא.

להגיב על adamgone לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s